מהי אישיות ?
אישיות היא מכלול יציב יחסית של מאפיינים רגשיים, התנהגותיים, קוגניטיביים ובין־אישיים. היא משפיעה על הדרך שבה האדם תופס את עצמו, את האחרים ואת העולם; על האופן שבו הוא מגיב למצבים שונים; ועל הדרך שבה הוא יוצר קשרים, מתמודד עם לחץ ומקבל החלטות.
האישיות מתפתחת לאורך הילדות וגיל ההתבגרות, וממשיכה להשתנות ולהתעצב גם במהלך החיים, בהתאם לחוויות, מערכות יחסים, אירועי חיים וסביבה.
האופי הוא החלק באישיות שנראה כלפי חוץ: הדרך שבה האדם מתנהג, מדבר, מגיב ומתנהל מול אנשים ומצבים.
הפרעות אישיות – עובדות מרכזיות
הפרעות אישיות שכיחות יותר בקרב אנשים הנמצאים בטיפול במסגרות פסיכיאטריות או מתמודדים עם קשיים נפשיים ממושכים.
הפרעת אישיות יכולה להוות גורם סיכון לקשיים בתחומים שונים, כגון זוגיות, משפחה, עבודה, התמדה במסגרת, ויסות רגשי, התמכרויות והתמודדות עם מצבי לחץ.
מחקרים באוכלוסייה הכללית בארצות הברית העריכו כי כ־9% מהמבוגרים עומדים בקריטריונים להפרעת אישיות אחת לפחות. אדם יכול לעמוד בקריטריונים ליותר מהפרעת אישיות אחת, ולעיתים קיימת גם תחלואה נפשית נוספת.
שיקום וטיפול מוצלחים נתמכים בפיתוח קווי אישיות מסתגלים: יכולת לוויסות רגשי, גמישות מחשבתית, יצירת קשרים בריאים, לקיחת אחריות והתמודדות יעילה עם מצבי לחץ.
האישיות ברמה המבנית
ניתן להבין אישיות באמצעות שלושה מרכיבים מרכזיים:
טמפרמנט – מזג
טמפרמנט הוא הבסיס המולד והביולוגי של האישיות. הוא קשור לאופן שבו האדם מגיב באופן טבעי למצבים, לריגושים, לאיום, לתגמול ולשינויים.
במודל של קלונינגר, הטמפרמנט כולל בין היתר:
- הימנעות מנזק – נטייה לחשש, זהירות, חרדה או הימנעות מסיכונים.
- חיפוש ריגושים וחידושים – נטייה לסקרנות, אימפולסיביות, חיפוש חוויות ושינויים.
- תלות בתגמול – צורך באישור, קבלה, חום וקשר עם אחרים.
- התמדה – יכולת להמשיך במשימה גם כאשר היא מורכבת, מתסכלת או דורשת מאמץ.
אופי
אופי הוא מערכת של נטיות, ערכים ודפוסי התייחסות של האדם לעצמו, לאחרים ולעולם. הוא מושפע מחינוך, חוויות חיים, קשרים משמעותיים, הצלחות, משברים וטיפול.
האופי יכול להשתנות ולהתפתח במהלך החיים. טיפול נפשי, תהליכי החלמה, מערכות יחסים מיטיבות והתמודדות עם אתגרים יכולים לחזק גמישות, אחריות, אמפתיה, מסוגלות אישית ויכולת ליצור קשר.
פסיכה – נפש
פסיכה היא מכלול התהליכים הנפשיים של האדם: מודעות, חשיבה, זיכרון, רגש, דמיון, רצונות, פחדים, צרכים ודפוסי התנהגות.
בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, מבנה הנפש כולל:
- איד (Id) – דחפים, צרכים ורצונות בסיסיים.
- אגו (Ego) – החלק המתווך בין הרצונות, המציאות והיכולת לקבל החלטות.
- סופר־אגו (Super Ego) – מצפון, ערכים, חוקים וכללים פנימיים.
מצב לעומת תכונה – State vs. Trait
חשוב להבחין בין מצב זמני לבין תכונת אישיות קבועה.
מצב (State) הוא תגובה זמנית למצב חיים, משבר, לחץ, טראומה, דיכאון, שימוש בחומרים או אירוע משמעותי.
תכונה (Trait) היא דפוס יציב ומתמשך יחסית של חשיבה, רגש והתנהגות, המופיע לאורך זמן ובמגוון מצבים.
לא כל אדם שמגיב בחרדה, כעס, הסתגרות או חשדנות בתקופה מסוימת בהכרח סובל מהפרעת אישיות. כדי לקבוע אבחנה יש לבחון דפוס מתמשך, רחב, נוקשה ופוגע בתפקוד.
מתי תכונות אישיות הופכות להפרעת אישיות?
הפרעת אישיות מאובחנת כאשר קיים דפוס מתמשך של חוויה פנימית והתנהגות, השונה באופן משמעותי מהמקובל בתרבות שבה האדם חי.
הדפוס בא לידי ביטוי לפחות בשניים מהתחומים הבאים:
- הדרך שבה האדם תופס את עצמו, את האחרים ואת המציאות.
- הדרך שבה האדם מגיב רגשית.
- תפקוד בין־אישי ויכולת ליצור קשרים.
- שליטה בדחפים ובוויסות התנהגותי.
בנוסף, הדפוס צריך להיות:
- קבוע ומתמשך לאורך זמן.
- נוקשה ולא גמיש.
- קיים במגוון מצבים אישיים וחברתיים.
- גורם למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד חברתי, זוגי, משפחתי או תעסוקתי.
- ניתן לזיהוי כבר בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת.
- אינו מוסבר טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת.
- אינו נובע ישירות משימוש בסמים, תרופות, פגיעת ראש או מצב רפואי אחר.
אבחון לפני גיל 18
באופן כללי, יש לנקוט זהירות רבה באבחון הפרעות אישיות אצל ילדים ובני נוער.
כאשר מאבחנים הפרעת אישיות לפני גיל 18, המאפיינים צריכים להיות יציבים ונוכחים במשך שנה לפחות. יוצאת דופן היא הפרעת אישיות אנטי־חברתית, שאינה מאובחנת לפני גיל 18.
שאלות לבירור מאפייני אישיות
בעת הערכה של מאפייני אישיות חשוב להתבונן בתמונת החיים הרחבה ולא רק באירוע נקודתי.
שאלות מרכזיות לבירור:
- כיצד נראה מהלך החיים של האדם?
- כיצד הוא מתנהל במערכות יחסים?
- כיצד התחילו והסתיימו מערכות יחסים משמעותיות?
- האם קיימים דפוסים חוזרים של ריחוק, קנאה, תלות, כעס, נטישה או פגיעה?
- כיצד האדם מתפקד בעבודה או במסגרת לימודית?
- האם הוא מתמיד או עובר לעיתים קרובות בין עבודות ומסגרות?
- כיצד האדם תופס את עצמו?
- מהי רמת ההערכה העצמית שלו?
- כיצד הוא מתמודד עם ביקורת, דחייה, כישלון או תסכול?
- עד כמה הדפוסים מושפעים מתרבות, משפחה, סביבה, גיל ומצב נפשי עכשווי?
אשכולות של הפרעות אישיות
ב־DSM-5-TR נהוג לחלק את עשר הפרעות האישיות לשלושה אשכולות מרכזיים.
אשכול A – מוזר או אקסצנטרי
אנשים באשכול זה עשויים להיתפס כחשדנים, מרוחקים, מוזרים או שונים בהתנהלותם החברתית.
- הפרעת אישיות פרנואידית – חשדנות וחוסר אמון באחרים.
- הפרעת אישיות סכיזואידית – ריחוק רגשי וחוסר עניין בקשרים קרובים.
- הפרעת אישיות סכיזוטיפלית – חשיבה, דיבור או התנהגות יוצאי דופן ומוזרים.
אשכול B – דרמטי, רגשי או בלתי צפוי
אנשים באשכול זה עשויים להתמודד עם קשיים בוויסות רגשי, ביחסים בין־אישיים, בשליטה בדחפים ובדימוי העצמי.
- הפרעת אישיות גבולית – חוסר יציבות רגשית, פחד מנטישה, קשרים סוערים ואימפולסיביות.
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית – צורך בהערכה והערצה, תחושת חשיבות עצמית ופגיעה באמפתיה.
- הפרעת אישיות היסטריונית – צורך בתשומת לב, דרמטיות ורגשיות מוגברת.
- הפרעת אישיות אנטי־חברתית – פגיעה מתמשכת בזכויות אחרים, חוסר אחריות ולעיתים התנהגות מניפולטיבית או מפרת חוק.
אשכול C – חרד או נמנע
אנשים באשכול זה עשויים להתמודד עם חרדה, הימנעות, תלות, צורך בשליטה או קושי בקבלת החלטות.
- הפרעת אישיות נמנעת – הימנעות מקשרים ומצבים חברתיים מתוך פחד מדחייה, ביקורת או השפלה.
- הפרעת אישיות תלותית – צורך מוגבר בהישענות על אחרים וקושי בקבלת החלטות עצמאיות.
- הפרעת אישיות אובססיבית־קומפולסיבית – פרפקציוניזם, נוקשות, צורך בשליטה וקושי בגמישות.
הפרעת אישיות פרנואידית
הפרעת אישיות פרנואידית מאופיינת בדפוס מתמשך של חשדנות וחוסר אמון באחרים. האדם נוטה לפרש את כוונותיהם של אחרים כעוינות, פוגעניות, מנצלות או מאיימות, גם כאשר אין לכך ביסוס ברור.
מאפיינים אפשריים:
- חשד שאחרים מנסים לנצל, לרמות או לפגוע בו.
- קושי לתת אמון באנשים.
- חיפוש אחר מניעים נסתרים מאחורי אמירות או התנהגויות של אחרים.
- רגישות גבוהה לביקורת, דחייה או תחושת פגיעה.
- נטייה לשמור טינה לאורך זמן.
- קושי לסלוח או לשחרר תחושת עלבון.
- ויכוחיות, נוקשות וקושי להתפשר.
- חשדנות וקנאה בזוגיות, לעיתים ללא ביסוס מספק.
- הימנעות מאינטימיות, מתוך פחד שמידע אישי ינוצל נגד האדם.
- נטייה להשליך כוונות שליליות על אחרים או לפרש מצבים ניטרליים כאיום.
חשוב לזכור: לא כל חשדנות היא הפרעת אישיות. אבחנה ניתנת רק כאשר מדובר בדפוס מתמשך, רחב, נוקשה ופוגע באופן משמעותי בקשרים ובתפקוד.
לסיכום
הפרעות אישיות אינן מגדירות את האדם כולו. הן מתארות דפוסים מתמשכים של חשיבה, רגש והתנהגות, אשר עלולים לגרום לקושי ולסבל.
באמצעות טיפול מתאים, קשר טיפולי יציב, למידה של ויסות רגשי, עבודה על מערכות יחסים ופיתוח גמישות אישית, ניתן לשפר תפקוד, להפחית מצוקה ולבנות חיים יציבים, בריאים ומספקים יותר.
המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה אבחון, ייעוץ רפואי או תחליף לטיפול מקצועי. אבחון של הפרעת אישיות נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך, לאחר הערכה קלינית מקיפה.