המונח פסיכוזה מורה על הפרעה, אשר יותר מכל הפרעה נפשית אחרת מייצגת בעיני הציבור את "החולה הפסיכיאטרי הטיפוסי". הפרעה זו היא הקרובה ביותר למונח "שיגעון" היומיומי. למונח סטיגמה שלילית עקב היותו קשור להתנהגות חריגה, מוזרה ולא מובנת, תוקפנית ולא צפויה מראש שעלולה להיות מסוכנת ומאיימת
מצב פסיכוטי
זהו אחד המושגים המבלבלים ביותר והחשובים ביותר בפסיכיאטריה. השאלה- "האם החולה פסיכוטי?" היא אחת השאלות הקשות והחשובות ביותר שעל הפסיכיאטר לענות בבדיקה הפסיכיאטרית. ההגדרה של פסיכוזה פשוטה מאד – פגיעה חמורה בבוחן המציאות
בוחן מציאות (reality testing) מוגדר כיכולת להעריך נכונה את תפיסתנו החושיות, ואת מחשבותינו על העולם שמחוץ לנו.
בשנת 1769 תבע הרופא הסקוטי William Cullen את המונח "נוירוזה" בכדי להתייחס להפרעות של מערכת העצבים המרכזית (nervous system) שלא ניתנות להסבר פיזיולוגי. המונח מורכב מהצירוף של המילים neuron (עצב ביוונית) ו-osis (מחלה או מצב לא תקין).
הראשון שהשתמש במונח "פסיכוזה" היה הרופא האוסטרי Ernst von Feuchterslebe בשנת 1845. המונח מורכב מהצירוף של המילים psyche (נפש ביוונית) ו-osis (מחלה או מצב לא תקין). מטרת השימוש במונח הייתה כתחליף למונח שגעון או מאניה המונח אמור היה להבדיל בין המצבים שהם הפרעות של הנפש בניגוד למצבים שהם הפרעות של מערכת העצבים המרכזית (הנוירוזות).
קרפלין הוא שהופך את המשמעות
- פסיכוזה – מחלות אורגניות קשות
- נוירוזות – מצבים נפשיים שהם שוני מהנורמה על רצף אחד (דינמי)
מהי פסיכוזה?
פסיכוזה היא אובדן מתמיד של הקשר עם המציאות, כלומר עם העולם שבו חיים רוב בני האדם, ושביסודו הסכמה כללית בסיסית על מה שנחשב לאמיתי ומציאותי.
מאפייני הפסיכוזה
- הפרעה גסה בתפיסת המציאות
- מצב נפשי בו הפרט חווה עיוות או אובדן של קשר עם המציאות ללא מודעות לכך
- עקב ההפרעה הקשה בשיפוט המציאות יש יצירה של מציאות חלופית על-ידי הזיות ומחשבות שווא
- מצב נפשי שמאופיין בנוכחות של מחשבות שווא או מחשבות שגויות בעליל שאינן מתאימות לרקע האינטלקטואלי והתרבותי של האדם. לא ניתן לערער אותן על-ידי הצגת ראיות סותרות או נימוקי היגיון
- הזיות
אדם במצב פסיכוטי אינו מסוגל להעריך באופן מציאותי את הדיוק של תפיסותיו ומחשבותיו ומניח הנחות מוטעות אודות המציאות גם נוכח עובדות הסותרות את הנחותיו
מאפייני עדות עקיפה לקיומו של מצב פסיכוטי
- הפרעות קשות ברצף וצורת החשיבה (למשל דיבור לא עקבי ולוגי בלא שהאדם מודע לכך, או דיבור מבולבל, לא מובן באדם לא קשוב ואגיטטבי)
- הפרעות קשות בהתנהגות (התנהגות לא מאורגנת וחסרת היגיון ושיפוט)
למה עדות עקיפה?
לעתים חולים פסיכוטים לא מספרים על הלוצינציות או דלוזיות (למשל בשל חשש שיאושפזו) ואז יש צורך לחפש עדויות אחרות לקיומו של מצב פסיכוטי. קיומה של הפרעה קשה בצורת החשיבה כגון ריפיון אסוציאטיבי קשה, או סלט מילים וכו', יכולה להיחשב כסימן לקיום וודאי של פסיכוזה, אם הנבדק לא מראה סימנים שהוא מודע לכך שדיבורו לא מובן. גם קיומו של אפקט לא תואם, צריך לעורר חשד שמסתתרת פסיכוזה
האם כל אדם החווה הלוצינציות או דלוזיות הוא פסיכוטי?
התשובה היא לא, אם האדם מבין שההלוצינציות או הדלוזיות שלו הן לא נורמליות, כלומר אם יש לו תובנה לכך אז אין הוא פסיכוטי. מצב זה קורה למשל תחת השפעת סמים. לעומת זאת הסכיזופרן הפרנואידי למשל, חושב שדלוזיות הרדיפה שלו והלוצינציות השמיעה שלו הן אמיתיות ונכונות ולכן הוא נחשב פסיכוטי.
סוגי הפרעות פסיכוטיות
- אפיזודה פסיכוטית קצרה (עד חודש)
- הפרעה סכיזופרניפורמית (בין חודש לחצי שנה)
- סכיזופרניה (מעל חצי שנה, לפחות חודש פעיל)
- הפרעה סכיזואפקטיבית
- הפרעות דלוזיונליות (חודש של מחשבות שווא ביזאריות מבודדות)
- הפרעות אפקטיביות מג'וריות עם סימפטומים פסיכוטיים
- התקף דיכאון מג'ורי עם סימפטומים פסיכוטיים
- התקף מאני עם סימפטומים פסיכוטיים
- פסיכוזה משנית למחלה רפואית
- פסיכוזה משנית לשימוש בסמים
פסיכוזה חריפה
פסיכוזה חריפה מהווה מצב חירום פסיכולוגי ופסיכיאטרי. זאת בשל העובדה שהכשל בביקורת המציאות עלול לגרום לחולה להתנהג בצורה מסוכנת לעצמו או לאחרים, למשל ניסיון התאבדות בתגובה להזיות שמיעתיות של קולות הקוראים לו למות